דברי הימים א, Chapter 29 כט

א. ויאמר דויד המלך לכל־הקהל שלמה בני אחד בחר־בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים׃    ב. וככל־כחי הכינותי לבית־אלהי הזהב ׀ לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני־שהם ומלואים אבני־פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני־שיש לרב׃    ג. ועוד ברצותי בבית אלהי יש־לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית־אלהי למעלה מכל־הכינותי לבית הקדש׃    ד. שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר־כסף מזקק לטוח קירות הבתים׃    ה. לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל־מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה׃    ו. ויתנדבו שרי האבות ושרי ׀ שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך׃    ז. ויתנו לעבודת בית־האלהים זהב ככרים חמשת־אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה־אלף ככרים׃    ח. והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית־יהוה על יד־יחיאל הגרשני׃    ט. וישמחו העם על־התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה׃ פ    י. ויברך דויד את־יהוה לעיני כל־הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד־עולם׃    יא. לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי־כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל ׀ לראש׃    יב. והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל׃    יג. ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך׃    יד. וכי מי אני ומי עמי כי־נעצר כח להתנדב כזאת כי־ממך הכל ומידך נתנו לך׃    טו. כי־גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל־אבתינו כצל ׀ ימינו על־הארץ ואין מקוה׃    טז. יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות־לך בית לשם קדשך מידך [היא כ] (הוא ק) ולך הכל׃    יז. וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל־אלה ועתה עמך הנמצאו־פה ראיתי בשמחה להתנדב־לך׃    יח. יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה־זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך׃    יט. ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר־הכינותי׃ פ    כ. ויאמר דויד לכל־הקהל ברכו־נא את־יהוה אלהיכם ויברכו כל־הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך׃    כא. ויזבחו ליהוה ׀ זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא פרים אלף אילים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל־ישראל׃    כב. ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן־דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן׃    כג. וישב למה על־כסא יהוה ׀ למלך תחת־דויד אביו ויצלח וישמעו אליו כל־ישראל׃    כד. וכל־השרים והגברים וגם כל־בני המלך דויד נתנו יד תחת שלמה המלך׃    כה. ויגדל יהוה את־שלמה למעלה לעיני כל־ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא־היה על־כל־מלך לפניו על־ישראל׃ פ    כו. ודויד בן־ישי מלך על־כל־ישראל׃    כז. והימים אשר מלך על־ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש׃    כח. וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו׃    כט. ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים הנם כתובים על־דברי שמואל הראה ועל־דברי נתן הנביא ועל־דברי גד החזה׃    ל. עם כל־מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל־ישראל ועל כל־ממלכות הארצות׃ פ