א. וישלח יחזקיהו על־כל־ישראל ויהודה וגם־אגרות כתב על־אפרים ומנשה לבוא לבית־יהוה בירושלם לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל׃
ב. ויועץ המלך ושריו וכל־הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני׃
ג. כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא־התקדשו למדי והעם לא־נאספו לירושלם׃
ד. ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל־הקהל׃
ה. ויעמידו דבר להעביר קול בכל־ישראל מבאר־שבע ועד־דן לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי־ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב׃
ו. וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל־ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל־יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל־הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור׃
ז. ואל־תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים׃
ח. עתה אל־תקשו ערפכם כאבותיכם תנו־יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את־יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו׃
ט. כי בשובכם על־יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי־חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא־יסיר פנים מכם אם־תשובו אליו׃ פ
י. ויהיו הרצים עברים מעיר ׀ לעיר בארץ־אפרים ומנשה ועד־זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם׃
יא. אך־אנשים מאשר ומנשה ומזבלון נכנעו ויבאו לירושלם׃
יב. גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר יהוה׃
יג. ויאספו ירושלם עם־רב לעשות את־חג המצות בחדש השני קהל לרב מאד׃
יד. ויקמו ויסירו את־המזבחות אשר בירושלם ואת כל־המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון׃
טו. וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה׃
טז. ויעמדו על־עמדם כמשפטם כתורת משה איש־האלהים הכהנים זרקים את־הדם מיד הלוים׃
יז. כי־רבת בקהל אשר לא־התקדשו והלוים על־שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש ליהוה׃
יח. כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי־אכלו את־הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד׃
יט. כל־לבבו הכין לדרוש האלהים ׀ יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש׃ ס
כ. וישמע יהוה אל־יחזקיהו וירפא את־העם׃ ס
כא. ויעשו בני־ישראל הנמצאים בירושלם את־חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ׀ ביום הלוים והכהנים בכלי־עז ליהוה׃ ס
כב. וידבר יחזקיהו על־לב כל־הלוים המשכילים שכל־טוב ליהוה ויאכלו את־המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם׃ ס
כג. ויועצו כל־הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת־ימים שמחה׃
כד. כי חזקיהו מלך־יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן ס והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב׃
כה. וישמחו ׀ כל־קהל יהודה והכהנים והלוים וכל־הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה׃
כו. ותהי שמחה־גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן־דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם׃ ס
כז. ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את־העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים׃ פ
| 
