א. ויהי מקץ ׀ עשרים שנה אשר בנה שלמה את־בית יהוה ואת־ביתו׃
ב. והערים אשר נתן חורם לשלמה בנה שלמה אתם ויושב שם את־בני ישראל׃
ג. וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה׃
ד. ויבן את־תדמר במדבר ואת כל־ערי המסכנות אשר בנה בחמת׃
ה. ויבן את־בית חורון העליון ואת־בית חורון התחתון ערי מצור חומות דלתים ובריח׃
ו. ואת־בעלת ואת כל־ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל־ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת ׀ כל־חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו׃
ז. כל־העם הנותר מן־החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה׃
ח. מן־בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא־כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה׃
ט. ומן־בני ישראל אשר לא־נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי־המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו׃ פ
י. ואלה שרי [הנציבים כ] (הנצבים ק) אשר־למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם׃
יא. ואת־בת־פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה־לה כי אמר לא־תשב אשה לי בבית דויד מלך־ישראל כי־קדש המה אשר־באה אליהם ארון יהוה׃ פ
יב. אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם׃
יג. ובדבר־יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות׃
יד. ויעמד כמשפט דויד־אביו את־מחלקות הכהנים על־עבדתם והלוים על־משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר־יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש־האלהים׃
טו. ולא סרו מצות המלך על־הכהנים והלוים לכל־דבר ולאצרות׃
טז. ותכן כל־מלאכת שלמה עד־היום מוסד בית־יהוה ועד־כלתו שלם בית יהוה׃ ס
יז. אז הלך שלמה לעציון־גבר ואל־אילות על־שפת הים בארץ אדום׃
יח. וישלח־לו חורם ביד־עבדיו [אוניות כ] (אניות ק) ועבדים יודעי ים ויבאו עם־עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע־מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל־המלך שלמה׃ פ
| 
