א. כה אמר יהוה על־שלשה פשעי מואב ועל־ארבעה לא אשיבנו על־שרפו עצמות מלך־אדום לשיד׃
ב. ושלחתי־אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃
ג. והכרתי שופט מקרבה וכל־שריה אהרוג עמו אמר יהוה׃ פ
ד. כה אמר יהוה על־שלשה פשעי יהודה ועל־ארבעה לא אשיבנו על־מאסם את־תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר־הלכו אבותם אחריהם׃
ה. ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם׃ פ
ו. כה אמר יהוה על־שלשה פשעי ישראל ועל־ארבעה לא אשיבנו על־מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים׃
ז. השאפים על־עפר־ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל־הנערה למען חלל את־שם קדשי׃
ח. ועל־בגדים חבלים יטו אצל כל־מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם׃
ט. ואנכי השמדתי את־האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת׃
י. ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את־ארץ האמרי׃
יא. ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין־זאת בני ישראל נאם־יהוה׃
יב. ותשקו את־הנזרים יין ועל־הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו׃
יג. הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר׃
יד. ואבד מנוס מקל וחזק לא־יאמץ כחו וגבור לא־ימלט נפשו׃
טו. ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו׃
טז. ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום־ההוא נאם־יהוה׃ פ
| 
