א. ויעל משה מערבת מואב אל־הר נבו ראש הפסגה אשר על־פני ירחו ויראהו יהוה את־כל־הארץ את־הגלעד עד־דן׃
ב. ואת כל־נפתלי ואת־ארץ אפרים ומנשה ואת כל־ארץ יהודה עד הים האחרון׃
ג. ואת־הנגב ואת־הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד־צער׃
ד. ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר׃
ה. וימת שם משה עבד־יהוה בארץ מואב על־פי יהוה׃
ו. ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא־ידע איש את־קברתו עד היום הזה׃
ז. ומשה בן־מאה ועשרים שנה במתו לא־כהתה עינו ולא־נס לחה׃
ח. ויבכו בני ישראל את־משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה׃
ט. ויהושע בן־נון מלא רוח חכמה כי־סמך משה את־ידיו עליו וישמעו אליו בני־ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את־משה׃
י. ולא־קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל־פנים׃
יא. לכל־האתות והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל־עבדיו ולכל־ארצו׃
יב. ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל־ישראל׃
| 
