א. כל־המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את־הארץ אשר־נשבע יהוה לאבתיכם׃
ב. וזכרת את־כל־הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את־אשר בלבבך התשמר [מצותו כ] (מצותיו ק) אם־לא׃
ג. ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־יהוה יחיה האדם׃
ד. שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃
ה. וידעת עם־לבבך כי כאשר ייסר איש את־בנו יהוה אלהיך מיסרך׃
ו. ושמרת את־מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃
ז. כי יהוה אלהיך מביאך אל־ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃
ח. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שמן ודבש׃
ט. ארץ אשר לא במסכנת תאכל־בה לחם לא־תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃
י. ואכלת ושבעת וברכת את־יהוה אלהיך על־הארץ הטבה אשר נתן־לך׃
יא. השמר לך פן־תשכח את־יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃
יב. פן־תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃
יג. ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה־לך וכל אשר־לך ירבה׃
יד. ורם לבבך ושכחת את־יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃
טו. המוליכך במדבר ׀ הגדל והנורא נחש ׀ שרף ועקרב וצמאון אשר אין־מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃
טז. המאכלך מן במדבר אשר לא־ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
יז. ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את־החיל הזה׃
יח. וזכרת את־יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את־בריתו אשר־נשבע לאבתיך כיום הזה׃ פ
יט. והיה אם־שכח תשכח את־יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃
כ. כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ פ
| 
