א. ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין־קדש ובין שור ויגר בגרר׃
ב. ויאמר אברהם אל־שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את־שרה׃
ג. ויבא אלהים אל־אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על־האשה אשר־לקחת והוא בעלת בעל׃
ד. ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם־צדיק תהרג׃
ה. הלא הוא אמר־לי אחתי הוא והיא־גם־הוא אמרה אחי הוא בתם־לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃
ו. ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם־לבבך עשית זאת ואחשך גם־אנכי אותך מחטו־לי על־כן לא־נתתיך לנגע אליה׃
ז. ועתה השב אשת־האיש כי־נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם־אינך משיב דע כי־מות תמות אתה וכל־אשר־לך׃
ח. וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל־עבדיו וידבר את־כל־הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃
ט. ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה־עשית לנו ומה־חטאתי לך כי־הבאת עלי ועל־ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא־יעשו עשית עמדי׃
י. ויאמר אבימלך אל־אברהם מה ראית כי עשית את־הדבר הזה׃
יא. ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין־יראת אלהים במקום הזה והרגוני על־דבר אשתי׃
יב. וגם־אמנה אחתי בת־אבי הוא אך לא בת־אמי ותהי־לי לאשה׃
יג. ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל־המקום אשר נבוא שמה אמרי־לי אחי הוא׃
יד. ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃
טו. ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃
טז. ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא־לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃
יז. ויתפלל אברהם אל־האלהים וירפא אלהים את־אבימלך ואת־אשתו ואמהתיו וילדו׃
יח. כי־עצר עצר יהוה בעד כל־רחם לבית אבימלך על־דבר שרה אשת אברהם׃ ס
| 
