א. ויקרא יעקב אל־בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר־יקרא אתכם באחרית הימים׃
ב. הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל־ישראל אביכם׃
ג. ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃
ד. פחז כמים אל־תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃ פ
ה. שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃
ו. בסדם אל־תבא נפשי בקהלם אל־תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו־שור׃
ז. ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃ ס
ח. יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃
ט. גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃
י. לא־יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי־יבא [שילה כ] (שילו ק) ולו יקהת עמים׃
יא. אסרי לגפן [עירה כ] (עירו ק) ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם־ענבים [סותה כ] (סותו׃ ק)
יב. חכלילי עינים מיין ולבן־שנים מחלב׃ פ
יג. זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על־צידן׃ ס
יד. יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃
טו. וירא מנחה כי טוב ואת־הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס־עבד׃ ס
טז. דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃
יז. יהי־דן נחש עלי־דרך שפיפן עלי־ארח הנשך עקבי־סוס ויפל רכבו אחור׃
יט. גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃ ס
כ. מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני־מלך׃ ס
כא. נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי־שפר׃ ס
כב. בן פרת יוסף בן פרת עלי־עין בנות צעדה עלי־שור׃
כג. וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃
כד. ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃
כה. מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃
כו. ברכת אביך גברו על־ברכת הורי עד־תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ פ
כז. בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃
כח. כל־אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר־דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃
כט. ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל־עמי קברו אתי אל־אבתי אל־המערה אשר בשדה עפרון החתי׃
ל. במערה אשר בשדה המכפלה אשר על־פני־ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את־השדה מאת עפרן החתי לאחזת־קבר׃
לא. שמה קברו את־אברהם ואת שרה אשתו מה קברו את־יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את־לאה׃
לב. מקנה השדה והמערה אשר־בו מאת בני־חת׃
לג. ויכל יעקב לצות את־בניו ויאסף רגליו אל־המטה ויגוע ויאסף אל־עמיו׃
| 
