א. דברי ירמיהו בן־חלקיהו מן־הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן׃
ב. אשר היה דבר־יהוה אליו בימי יאשיהו בן־אמון מלך יהודה בשלש־עשרה שנה למלכו׃
ג. ויהי בימי יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה עד־תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן־יאשיהו מלך יהודה עד־גלות ירושלם בחדש החמישי׃ ס
ד. ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
ה. בטרם [אצורך כ] (אצרך ק) בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׃
ו. ואמר אהה אדני יהוה הנה לא־ידעתי דבר כי־נער אנכי׃ פ
ז. ויאמר יהוה אלי אל־תאמר נער אנכי כי על־כל־אשר אשלחך תלך ואת כל־אשר אצוך תדבר׃
ח. אל־תירא מפניהם כי־אתך אני להצלך נאם־יהוה׃
ט. וישלח יהוה את־ידו ויגע על־פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך׃
י. ראה הפקדתיך ׀ היום הזה על־הגוים ועל־הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע׃ פ
יא. ויהי דבר־יהוה אלי לאמר מה־אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה׃
יב. ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי־שקד אני על־דברי לעשתו׃ פ
יג. ויהי דבר־יהוה ׀ אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה׃
יד. ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל־ישבי הארץ׃
טו. כי ׀ הנני קרא לכל־משפחות ממלכות צפונה נאם־יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח ׀ שערי ירושלם ועל כל־חומתיה סביב ועל כל־ערי יהודה׃
טז. ודברתי משפטי אותם על כל־רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם׃
יז. ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל־אשר אנכי אצוך אל־תחת מפניהם פן־אחתך לפניהם׃
יח. ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על־כל־הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ׃
יט. ונלחמו אליך ולא־יוכלו לך כי־אתך אני נאם־יהוה להצילך׃ פ
| 
