א. שוטטו בחוצות ירושלם וראו־נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם־תמצאו איש אם־יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃
ב. ואם חי־יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃
ג. יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא־חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃
ד. ואני אמרתי אך־דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
ה. אלכה־לי אל־הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃
ו. על־כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על־עריהם כל־היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו [משבותיהם כ] (משובותיהם ׃ ק)
ז. אי לזאת [אסלוח ־ כ] (אסלח־לך ק) בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃
ח. סוסים מיזנים משכים היו איש אל־אשת רעהו יצהלו׃
ט. העל־אלה לוא־אפקד נאם־יהוה ואם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ ס
י. עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל־תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃
יא. כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם־יהוה׃
יב. כחשו ביהוה ויאמרו לא־הוא ולא־תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃
יג. והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃ ס
יד. לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את־הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃
טו. הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם־יהוה גוי ׀ איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא־תדע לשנו ולא תשמע מה־ידבר׃
טז. אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃
יז. ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃
יח. וגם בימים ההמה נאם־יהוה לא־אעשה אתכם כלה׃
יט. והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את־כל־אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃ ס
כ. הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃
כא. שמעו־נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃
כב. האותי לא־תיראו נאם־יהוה אם מפני לא תחילו אשר־שמתי חול גבול לים חק־עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃
כג. ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃
כד. ולא־אמרו בלבבם נירא נא את־יהוה אלהינו הנתן גשם [וירה כ] (יורה ק) ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר־לנו׃
כה. עונותיכם הטו־אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃
כו. כי־נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃
כז. ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על־כן גדלו ויעשירו׃
כח. שמנו עשתו גם עברו דברי־רע דין לא־דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃
כט. העל־אלה לא־אפקד נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ ס
ל. שמה ושערורה נהיתה בארץ׃
לא. הנביאים נבאו־בשקר והכהנים ירדו על־ידיהם ועמי אהבו כן ומה־תעשו לאחריתה׃
| 
