ב. עד־אנה ׀ תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר׃
ג. מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם׃
ד. טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק־צור ממקמו׃
ה. גם אור רשעים ידעך ולא־יגה שביב אשו׃
ו. אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך׃
ז. יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו׃
ח. כי־שלח ברשת ברגליו ועלש־בכה יתהלך׃
ט. יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים׃
י. טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב׃
יא. סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו׃
יב. יהי־רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃
יג. יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות׃
יד. ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות׃
טו. תשכון באהלו מבלי־לו יזרה על־נוהו גפרית׃
טז. מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃
יז. זכרו־אבד מני־ארץ ולא־שם לו על־פני־חוץ׃
יח. יהדפהו מאור אל־חשך ומתבל ינדהו׃
יט. לא נין לו ולא־נכד בעמו ואין ריד במגוריו׃
כ. על־יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער׃
כא. אך־אלה משכנות עול וזה מקום לא־ידע־אל׃ ס
| 
