א. ואולם שמע־נא איוב מלי וכל־דברי האזינה׃
ב. הנה־נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃
ג. ישר־לבי אמרי ודעת פתי ברור מללו׃
ד. רוח־אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃
ה. אם־תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃
ו. הן־אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם־אני׃
ז. הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא־יכבד׃
ח. אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃
ט. זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃
י. הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃
יא. ישם בסד רגלי ישמר כל־ארחתי׃
יב. הן־זאת לא־צדקת אענך כי־ירבה אלוה מאנוש׃
יג. מדוע אליו ריבות כי כל־דבריו לא־יענה׃
יד. כי־באחת ידבר־אל ובשתים לא ישורנה׃
טו. בחלום ׀ חזיון לילה בנפל תרדמה על־אנשים בתנומות עלי משכב׃
טז. אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃
יז. להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃
יח. יחשך נפשו מני־שחת וחיתו מעבר בשלח׃
יט. והוכח במכאוב על־משכבו [וריב כ] (ורוב ק) עצמיו אתן׃
כ. וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
כא. יכל בשרו מראי [ושפי כ] (ושפו ק) עצמותיו לא ראו׃
כב. ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
כג. אם־יש עליו ׀ מלאך מליץ אחד מני־אלף להגיד לאדם ישרו׃
כד. ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃
כה. רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃
כו. יעתר אל־אלוה ׀ וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃
כז. ישר ׀ על־אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא־שוה לי׃
כח. פדה [נפשי כ] (נפשו ק) מעבר בשחת [וחיתי כ] (וחיתו ק) באור תראה׃
כט. הן־כל־אלה יפעל־אל פעמים שלוש עם־גבר׃
ל. להשיב נפשו מני־שחת לאור באור החיים׃
לא. הקשב איוב שמע־לי החרש ואנכי אדבר׃
לב. אם־יש־מלין השיבני דבר כי־חפצתי צדקך׃
לג. אם־אין אתה שמע־לי החרש ואאלפך חכמה׃ ס
| 
