א. ויקחו בני־אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם׃
ב. ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃
ג. ויאמר משה אל־אהרן הוא אשר־דבר יהוה ׀ לאמר בקרבי אקדש ועל־פני כל־העם אכבד וידם אהרן׃
ד. ויקרא משה אל־מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את־אחיכם מאת פני־הקדש אל־מחוץ למחנה׃
ה. ויקרבו וישאם בכתנתם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר משה׃
ו. ויאמר משה אל־אהרן ולאלעזר ולאיתמר ׀ בניו ראשיכם אל־תפרעו ׀ ובגדיכם לא־תפרמו ולא תמתו ועל כל־העדה יקצף ואחיכם כל־בית ישראל יבכו את־השרפה אשר שרף יהוה׃
ז. ומפתח אהל מועד לא תצאו פן־תמתו כי־שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה׃ פ
ח. וידבר יהוה אל־אהרן לאמר׃
ט. יין ושכר אל־תשת ׀ אתה ׀ ובניך אתך בבאכם אל־אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃
י. ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃
יא. ולהורת את־בני ישראל את כל־החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד־משה׃ פ
יב. וידבר משה אל־אהרן ואל אלעזר ואל־איתמר ׀ בניו הנותרים קחו את־המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא׃
יג. ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק־בניך הוא מאשי יהוה כי־כן צויתי׃
יד. ואת חזה התנופה ואת ׀ שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי־חקך וחק־בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל׃
טו. שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק־עולם כאשר צוה יהוה׃
טז. ואת ׀ שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על־אלעזר ועל־איתמר בני אהרן הנותרם לאמר׃
יז. מדוע לא־אכלתם את־החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה ׀ נתן לכם לשאת את־עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃
יח. הן לא־הובא את־דמה אל־הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃
יט. וידבר אהרן אל־משה הן היום הקריבו את־חטאתם ואת־עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה׃
כ. וישמע משה וייטב בעיניו׃ פ
| 
