א. ונפש כי־תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה׃
ב. והביאה אל־בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל־לבנתה והקטיר הכהן את־אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃
ג. והנותרת מן־המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ ס
ד. וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן׃ ס
ה. ואם־מנחה על־המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה׃
ו. פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא׃ ס
ז. ואם־מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה׃
ח. והבאת את־המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל־הכהן והגישה אל־המזבח׃
ט. והרים הכהן מן־המנחה את־אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃
י. והנותרת מן־המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃
יא. כל־המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל־שאר וכל־דבש לא־תקטירו ממנו אשה ליהוה׃
יב. קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל־המזבח לא־יעלו לריח ניחח׃
יג. וכל־קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל־קרבנך תקריב מלח׃ ס
יד. ואם־תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך׃
טו. ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא׃
טז. והקטיר הכהן את־אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל־לבנתה אשה ליהוה׃ פ
| 
