א. טוב־רש הולך בתמו מעקש פתיו והוא כסיל׃
ב. גם בלא־דעת נפש לא־טוב ואץ ברגלים חוטא׃
ג. אולת אדם תסלף דרכו ועל־יהוה יזעף לבו׃
ד. הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃
ה. עד קרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃
ו. רבים יחלו פני־נדיב וכל־הרע לאיש מתן׃
ז. כל אחי־רש ׀ שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים [לא־ כ] (לו־המה׃ ק)
ח. קנה־לב אהב נפשו שמר תבונה למצא־טוב׃
ט. עד קרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ פ
י. לא־נאוה לכסיל תענוג אף כי־לעבד ׀ משל בשרים׃
יא. שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על־פשע׃
יב. נהם ככפיר זעף מלך וכטל על־עשב רצונו׃
יג. הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃
יד. בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃
טו. עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃
טז. שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו [יומת כ] (ימות׃ ק)
יז. מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם־לו׃
יח. יסר בנך כי־יש תקוה ואל־המיתו אל־תשא נפשך׃
יט. [גרל־ כ] (גדל־חמה ק) נשא ענש כי אם־תציל ועוד תוסף׃
כ. שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃
כא. רבות מחשבות בלב־איש ועצת יהוה היא תקום׃
כב. תאות אדם חסדו וטוב־רש מאיש כזב׃
כג. יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל־יפקד רע׃
כד. טמן עצל ידו בצלחת גם־אל־פיהו לא ישיבנה׃
כה. לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃
כו. משדד־אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃
כז. חדל־בני לשמע מוסר לשגות מאמרי־דעת׃
כח. עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע־און׃
כט. נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃
| 
