א. כי־תשב ללחום את־מושל בין תבין את־אשר לפניך׃
ב. ושמת שכין בלעך אם־בעל נפש אתה׃
ג. אל־תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃
ד. אל־תיגע להעשיר מבינתך חדל׃
ה. [התעוף כ] (התעיף ק) עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה־לו כנפים כנשר [ועיף כ] (יעוף ק) השמים׃ פ
ו. אל־תלחם את־לחם רע עין ואל־ [תתאו כ] (תתאיו ק) למטעמתיו׃
ז. כי ׀ כמו־שער בנפשו כן־הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל־עמך׃
ח. פתך־אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃
ט. באזני כסיל אל־תדבר כי־יבוז לשכל מליך׃
י. אל־תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל־תבא׃
יא. כי־גאלם חזק הוא־יריב את־ריבם אתך׃
יב. הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי־דעת׃
יג. אל־תמנע מנער מוסר כי־תכנו בשבט לא ימות׃
יד. אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃
טו. בני אם־חכם לבך ישמח לבי גם־אני׃
טז. ותעלזנה כליותי בדבר פתיך מישרים׃
יז. אל־יקנא לבך בחטאים כי אם־ביראת־יהוה כל־היום׃
יח. כי אם־יש אחרית ותקותך לא תכרת׃
יט. שמע־אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃
כ. אל־תהי בסבאי־יין בזללי בשר למו׃
כא. כי־סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃
כב. שמע לאביך זה ילדך ואל־תבוז כי־זקנה אמך׃
כג. אמת קנה ואל־תמכר חכמה ומוסר ובינה׃
כד. [גול כ] (גיל ק) [יגול כ] (יגיל ק) אבי צדיק [יולד כ] (ויולד ק) חכם [וישמח־ כ] (ישמח־בו׃ ק)
כה. ישמח־אביך ואמך ותגל יולדתך׃
כו. תנה־בני לבך לי ועיניך דרכי [תרצנה כ] (תצרנה ׃ ק)
כז. כי־שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה׃
כח. אף־היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף׃
כט. למי אוי למי אבוי למי [מדונים כ] (מדינים ׀ ק) למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים׃
ל. למאחרים על־היין לבאים לחקר ממסך׃
לא. אל־תרא יין כי יתאדם כי־יתן [בכיס כ] (בכוס ק) עינו יתהלך במישרים׃
לב. אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש׃
לג. עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃
לד. והיית כשכב בלב־ים וכשכב בראש חבל׃
לה. הכוני בל־חליתי הלמוני בל־ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃
| 
