א. כשלג ׀ בקיץ וכמטר בקציר כן לא־נאוה לכסיל כבוד׃
ב. כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם [לא כ] (לו ק) תבא׃
ג. שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃
ד. אל־תען כסיל כאולתו פן־תשוה־לו גם־אתה׃
ה. ענה כסיל כאולתו פן־יהיה חכם בעיניו׃
ו. מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד־כסיל׃
ז. דליו קים מפסח ומשל בפי כסילים׃
ח. כצרור אבן במרגמה כן־נותן לכסיל כבוד׃
ט. חוח עלה ביד־שכור ומשל בפי כסילים׃
י. רב מחולל־כל ושכר כסיל ושכר עברים׃
יא. ככלב שב על־קאו כסיל שונה באולתו׃
יב. ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃
יג. אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃
יד. הדלת תסוב על־צירה ועצל על־מטתו׃
טו. טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל־פיו׃
טז. חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃
יז. מחזיק באזני־כלב עבר מתעבר על־ריב לא־לו׃
יח. כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃
יט. כן־איש רמה את־רעהו ואמר הלא־משחק אני׃
כ. באפס עצים תכבה־אש ובאין נרגן ישתק מדון׃
כא. פחם לגחלים ועצים לאש ואיש [מדונים כ] (מדינים ק) לחרחר־ריב׃ פ
כב. דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן׃
כג. כסף סיגים מצפה על־חרש שפתים דלקים ולב־רע׃
כד. [בשפתו כ] (בשפתיו ק) ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃
כה. כי־יחנן קולו אל־תאמן־בו כי שבע תועבות בלבו׃
כו. תכסה נאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃
כז. כרהש־חת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃
כח. לשוןש־קר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃
| 
