א. איש תוכחות מקשה־ערף פתע ישבר ואין מרפא׃
ב. ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃
ג. איש־אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד־הון׃
ד. מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃
ה. גבר מחליק על־רעהו רשת פורש על־פעמיו׃
ו. בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃
ז. ידע צדיק דין דלים רשע לא־יבין דעת׃
ח. אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃
ט. איש־חכם נשפט את־איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃
י. אנשי דמים ישנאו־תם וישרים יבקשו נפשו׃
יא. כל־רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃
יב. משל מקשיב על־דבר־שקר כל־משרתיו רשעים׃
יג. רש ואיש תככים נפגשו מאיר־עיני שניהם יהוה׃
יד. מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃
טו. שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃
טז. ברבות רשעים ירבה־פשע וצדיקים במפלתם יראו׃
יז. יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ פ
יח. באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃
יט. בדברים לא־יוסר עבד כי־יבין ואין מענה׃
כ. חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃
כא. מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃
כב. איש־אף יגרה מדון ובעל חמה רב־פשע׃
כג. גאות אדם תשפילנו ושפל־רוח יתמך כבוד׃
כד. חולק עם־גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃
כה. חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃
כו. רבים מבקשים פני־מושל ומיהוה משפט־איש׃
כז. תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר־דרך׃ פ
| 
