א. ברכי נפשי את־יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃
ב. עטה־אור כשלמה נוטה מים כיריעה׃
ג. המקרה במים עליותיו השם־עבים רכובו המהלך על־כנפי־רוח׃
ד. עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
ה. יסד־ארץ על־מכוניה בל־תמוט עולם ועד׃
ו. תהום כלבוש כסיתו על־הרים יעמדו־מים׃
ז. מן־גערתך ינוסון מן־קול רעמך יחפזון׃
ח. יעלו הרים ירדו בקעות אל־מקום זה ׀ יסדת להם׃
ט. גבולש־מת בל־יעברון בל־ישובון לכסות הארץ׃
י. המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃
יא. ישקו כל־חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃
יב. עליהם עוף־השמים ישכון מבין עפאים יתנו־קול׃
יג. משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃
יד. מצמיח חציר ׀ לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן־הארץ׃
טו. ויין ׀ ישמח לבב־אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב־אנוש יסעד׃
טז. ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃
יז. אשרש־ם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃
יח. הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃
יט. עשה ירח למועדים מש ידע מבואו׃
כ. תשת־חשך ויהי לילה בו־תרמש כל־חיתו־יער׃
כא. הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃
כב. תזרח השמש יאספון ואל־מעונתם ירבצון׃
כג. יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי־ערב׃
כד. מה־רבו מעשיך ׀ יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃
כה. זה ׀ הים גדול ורחב ידים שם־רמש ואין מספר חיות קטנות עם־גדלות׃
כו. ם אניות יהלכון לויתן זה־יצרת לשחק־בו׃
כז. כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
כח. תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃
כט. תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל־עפרם ישובון׃
ל. תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃
לא. יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃
לב. המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
לג. אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃
לד. יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃
לה. יתמו חטאים ׀ מן־הארץ ורשעים ׀ עוד אינם ברכי נפשי את־יהוה הללו־יה׃
| 
