א. למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל־תחרש׃
ב. כי פי רשע ופי־מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃
ג. ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃
ד. תחת־אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃
ה. וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃
ו. הפקד עליו רשע ושטן יעמד על־ימינו׃
ז. בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃
ח. יהיו־ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃
ט. יהיו־בניו יתומים ואשתו אלמנה׃
י. ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃
יא. ינקש נושה לכל־אשר־לו ויבזו זרים יגיעו׃
יב. אל־יהי־לו משך חסד ואל־יהי חונן ליתומיו׃
יג. יהי־אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃
יד. יזכר ׀ עון אבתיו אל־יהוה וחטאת אמו אל־תמח׃
טו. יהיו נגד־יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃
טז. יען אשר ׀ לא זכר עשות חסד וירדף איש־עני ואביון ונכאה לבב למותת׃
יז. ויאהב קללה ותבואהו ולא־חפץ בברכה ותרחק ממנו׃
יח. וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃
יט. תהי־לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃
כ. זאת פעלת טני מאת יהוה והדברים רע על־נפשי׃
כא. ואתה ׀ יהוה אדני עשה־אתי למען שמך כי־טוב חסדך הצילני׃
כב. כי־עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃
כג. כצל־כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃
כד. ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃
כה. ואני ׀ הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃
כו. עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃
כז. וידעו כי־ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃
כח. יקללו־המה ואתה תברך קמו ׀ ויבשו ועבדך ישמח׃
כט. ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃
ל. אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃
לא. כי־יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃
| 
