א. ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת׃
ב. במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים׃
ג. ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים׃
ד. ואען ואמר אל־המלאך הדבר בי מה־אלה אדני׃
ה. ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על־אדון כל־הארץ׃
ו. אשר־בה הסוסים השחרים יצאים אל־ארץ צפון והלבנים יצאו אל־אחריהם והברדים יצאו אל־ארץ התימן׃
ז. והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ׃
ח. ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל־ארץ צפון הניחו את־רוחי בארץ צפון׃ ס
ט. ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
י. לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן־צפניה אשר־באו מבבל׃
יא. ולקחת כסף־וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן־יהוצדק הכהן הגדול׃
יב. ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה־איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את־היכל יהוה׃
יג. והוא יבנה את־היכל יהוה והוא־ישא הוד וישב ומשל על־כסאו והיה כהן על־כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם׃
יד. והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן־צפניה לזכרון בהיכל יהוה׃
טו. ורחוקים ׀ יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי־יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם־שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ ס
| 
