א. ויעל נחש העמוני ויחן על־יבש גלעד ויאמרו כל־אנשי יביש אל־נחש כרת־לנו ברית ונעבדך׃
ב. ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל־עין ימין ושמתיה חרפה על־כל־ישראל׃
ג. ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם־אין מושיע אתנו ויצאנו אליך׃
ד. ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל־העם את־קולם ויבכו׃
ה. והנה שאול בא אחרי הבקר מן־השדה ויאמר שאול מה־לעם כי יבכו ויספרו־לו את־דברי אנשי יביש׃
ו. ותצלח רוח־אלהים על־שאול [כ= בשמעו] [ק= כשמעו] את־הדברים האלה ויחר אפו מאד׃
ז. ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל־גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד־יהוה על־העם ויצאו כאיש אחד׃
ח. ויפקדם בבזק ויהיו בני־ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף׃
ט. ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה־לכם תשועה [כ= בחם] [ק= כחם] השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש וישמחו׃
י. ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל־הטוב בעיניכם׃ ס
יא. ויהי ממחרת וישם שאול את־העם שלשה ראשים ויבאו בתוך־המחנה באשמרת הבקר ויכו את־עמון עד־חם היום ויהי הנשארים ויפצו ולא נשארו־בם שנים יחד׃
יב. ויאמר העם אל־שמואל מי האמר שאול ימלך עלינו תנו האנשים ונמיתם׃
יג. ויאמר שאול לא־יומת איש ביום הזה כי היום עשה־יהוה תשועה בישראל׃ ס
יד. ויאמר שמואל אל־העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה׃
טו. וילכו כל־העם הגלגל וימלכו שם את־שאול לפני יהוה בגלגל ויזבחו־שם זבחים שלמים לפני יהוה וישמח שם שאול וכל־אנשי ישראל עד־מאד׃ ף
| 
