דניאל, Chapter 9 ט

א. בשנת אחת לדריוש בן־אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים׃    ב. בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה׃    ג. ואתנה את־פני אל־אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃    ד. ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃    ה. חטאנו ועוינו [כ= והרשענו] [ק= הרשענו] ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך׃    ו. ולא שמענו אל־עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל־מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל־עם הארץ׃    ז. לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל־ישראל הקרבים והרחקים בכל־הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו־בך׃    ח. יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך׃    ט. לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו׃    י. ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים׃    יא. וכל־ישראל עברו את־תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד־האלהים כי חטאנו לו׃    יב. ויקם את־[כ= דבריו] [ק= דברו] אשר־דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא־נעשתה תחת כל־השמים כאשר נעשתה בירושלם׃    יג. כאשר כתוב בתורת משה את כל־הרעה הזאת באה עלינו ולא־חלינו את־פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך׃    יד. וישקד יהוה על־הרעה ויביאה עלינו כי־צדיק יהוה אלהינו על־כל־מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו׃    טו. ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את־עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש־לך שם כיום הזה חטאנו רשענו׃    טז. אדני ככל־צדקתך ישב־נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר־קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל־סביבתינו׃    יז. ועתה שמע אלהינו אל־תפלת עבדך ואל־תחנוניו והאר פניך על־מקדשך השםם למען אדני׃    יח. הטה אלהי אזנך ושמע [כ= פקחה] [ק= פקח] עיניך וראה שממתינו והעיר אשר־נקרא שמך עליה כי לא על־צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על־רחמיך הרבים׃    יט. אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל־תאחר למענך אלהי כי־שמך נקרא על־עירך ועל־עמך׃    כ. ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר־קדש אלהי׃    כא. ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת־ערב׃    כב. ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה׃    כג. בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה׃    כד. שבעים שבעים נחתך על־עמך ועל־עיר קדשך לכלא הפשע [כ= ולחתם] [ק= ולהתם] [כ= חטאות] [ק= חטאת] ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃    כה. ותדע ותשכל מן־מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד־משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃    כו. ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃    כז. והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משםם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שםם׃ ף