א. וידבר אלהים את כל־הדברים האלה לאמר׃ ס
ב. אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃
ג. לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני׃
ד. לא תעשה־לך פסל וכל־תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃
ה. לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על־בנים על־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃
ו. ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ ס
ז. לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא׃ ף
ח. זכור את־יום השבת לקדשו׃
ט. ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך׃
י. ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך עבדכ* ואמתכ* ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃
יא. כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשר־בם וינח ביום השביעי על־כן ברך יהוה את־יום השבת ויקדשהו׃ ס
יב. כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס
טז. לא־תענה ברעך עד שקר׃ ס
יז. לא תחמד בית רעך לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ ף
יח. וכל־העם ראים את־הקולת ואת־הלפידם ואת קול השפר ואת־ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃
יט. ויאמרו אל־משה דבר־אתה עמנו ונשמעה ואל־ידבר עמנו אלהים פן־נמות׃
כ. ויאמר משה אל־העם אל־תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על־פניכם לבלתי תחטאו׃
כא. ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל־הערפל אשר־שם האלהים׃ ף
כב. ויאמר יהוה אל־משה כה תאמר אל־בני ישראל אתם ראיתם כי מן־השמים דברתי עםכם׃
כג. לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃
כד. מזבח אדמה תעשה־לי וזבחת עליו את־עלתיך ואת־שלמיך את־צאנך ואת־בקרך בכל־המקום אשר אזכיר את־שמי אבוא אליך וברכתיך׃
כה. ואם־מזבח אבנים תעשה־לי לא־תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃
כו. ולא־תעלה במעלת על־מזבחי אשר לא־תגלה ערותך עליו׃ ף
| 
