שמות, Chapter 29 כט

א. וזה* הדבר אשר־תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן־בקר ואילם שנים תמיםם׃    ב. ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם׃    ג. ונתת אותם על־סל אחד והקרבת אתם בסל ואת־הפר ואת שני האילם׃    ד. ואת־אהרן ואת־בניו תקריב אל־פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃    ה. ולקחת את־הבגדים והלבשת את־אהרן את־הכתנת ואת מעיל האפד ואת־האפד ואת־החשן ואפדת לו בחשב האפד׃    ו. ושמת המצנפת על־ראשו ונתת את־נזר הקדש על־המצנפת׃    ז. ולקחת את־שמן המשחה ויצקת על־ראשו ומשחת אתו׃    ח. ואת־בניו תקריב והלבשתם כתנת׃    ט. וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד־אהרן ויד־בניו׃    י. והקרבת את־הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש הפר׃    יא. ושחטת את־הפר לפני יהוה פתח אהל מועד׃    יב. ולקחת מדם הפר ונתתה על־קרנת המזבח באצבעך ואת־כל־הדם תשפך אל־יסוד המזבח׃    יג. ולקחת את־כל־החלב המכסה את־הקרב ואת היתרת על־הכבד ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה׃    יד. ואת־בשר הפר ואת־ערו ואת־פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא׃    טו. ואת־האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש האיל׃    טז. ושחטת את־האיל ולקחת את־דמו וזרקת על־המזבח סביב׃    יז. ואת־האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על־נתחיו ועל־ראשו׃    יח. והקטרת את־כל־האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא׃    יט. ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את־ידיהם על־ראש האיל׃    כ. ושחטת את־האיל ולקחת מדמו ונתתה על־תנוך אזן אהרן ועל־תנוך אזן בניו הימנית ועל־בהן ידם הימנית ועל־בהן רגלם הימנית וזרקת את־הדם על־המזבח סביב׃    כא. ולקחת מן־הדם אשר על־המזבח ומשמן המשחה והזית על־אהרן ועל־בגדיו ועל־בניו ועל־בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו׃    כב. ולקחת מן־האיל החלב והאליה ואת־החלב המכסה את־הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת־החלב אשר עלהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא׃    כג. וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל* המצות אשר לפני יהוה׃    כד. ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃    כה. ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על־העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה׃    כו. ולקחת את־החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה׃    כז. וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃    כח. והיה לאהרן ולבניו לחק־עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני־ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה׃    כט. ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא־בם את־ידם׃    ל. שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל־אהל מועד לשרת בקדש׃    לא. ואת איל המלאים תקח ובשלת את־בשרו במקם קדש׃    לב. ואכל אהרן ובניו את־בשר האיל ואת־הלחם אשר בסל פתח אהל מועד׃    לג. ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את־ידם לקדש אתם וזר לא־יאכל כי־קדש הם׃    לד. ואם־יותר מבשר המלאים ומן־הלחם עד־הבקר ושרפת את־הנותר באש לא יאכל כי־קדש הוא׃    לה. ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר־צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם׃    לו. ופר חטאת תעשה ליום על־הכפרים וחטאת על־המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃    לז. שבעת ימים תכפר על־המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל־הנגע במזבח יקדש׃ ס    לח. וזה אשר תעשה על־המזבח כבשים בני־שנה שנים ליום תמיד׃    לט. את־הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃    מ. ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃    מא. ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה־לה לריח ניחח אשה ליהוה׃    מב. עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל־מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃    מג. ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי׃    מד. וקדשתי את־אהל מועד ואת־המזבח ואת־אהרן ואת־בניו אקדש לכהן לי׃    מה. ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃    מו. וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃ ף