א. ואתה שא קינה אל־נשיאי ישראל׃
ב. ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃
ג. ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף־טרף אדם אכל׃
ד. וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל־ארץ מצרים׃
ה. ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃
ו. ויתהלך בתוך־אריות כפיר היה וילמד לטרף־טרף אדם אכל׃
ז. וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃
ח. ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃
ט. ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל־מלך בבל יבאהו במצדות למען לא־ישמע קולו עוד אל־הרי ישראל׃ ף
י. אמך כגפן בדמך על־מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃
יא. ויהיו־לה מטות עז אל־שבטי משלים ותגבה קומתו על־בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃
יב. ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃
יג. ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃
יד. ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא־היה בה מטה־עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ ף
| 
