א. ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך־פרס עזרא בן־שריה בן־עזריה בן־חלקיה׃
ב. בן־שלום בן־צדוק בן־אחיטוב׃
ג. בן־אמריה בן־עזריה בן־מריות׃
ד. בן־זרחיה בן־עזי בן־בקי׃
ה. בן־אבישוע בן־פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן הראש׃
ו. הוא עזרא עלה מבבל והוא־ספר מהיר בתורת משה אשר־נתן יהוה אלהי ישראל ויתן־לו המלך כיד־יהוה אלהיו עליו כל בקשתו׃ ף
ז. ויעלו מבני־ישראל ומן־הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל־ירושלם בשנת־שבע לארתחשסתא המלך׃
ח. ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך׃
ט. כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל־ירושלם כיד־אלהיו הטובה עליו׃
י. כי עזרא הכין לבבו לדרוש את־תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט׃ ס
יא. וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות־יהוה וחקיו על־ישראל׃ ף
יב. ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די־אלה שמיא גמיר וכענת׃
יג. מני שים טעם די כל־מתנדב במלכותי מן־עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך׃
יד. כל־קבל די מן־קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרא על־יהוד ולירושלם בדת אלהך די בידך׃
טו. ולהיבלה כסף ודהב די־מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה׃
טז. וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם׃
יז. כל־קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו על־מדבחה די בית אלהכם די בירושלם׃
יח. ומה די [כ= עליך] [ק= עלך] ועל־[כ= אחיך] [ק= אחך] ייטב* בשאר כספא ודהבה למעבד כרעות אלהכם תעבדון׃
יט. ומאניא די־מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם׃
כ. ושאר חשחות בית אלהך די יפל־לך למנתן תנתן מן־בית גנזי מלכא׃
כא. ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל־די ישאלנכון עזרא כהנה ספר דתא די־אלה שמיא אספרנא יתעבד׃
כב. עד־כסף ככרין מאה ועד־חנטין כרין מאה ועד־חמר בתין מאה ועד־בתין משח מאה ומלח די־לא כתב׃
כג. כל־די מן־טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די־למה להוא קצף על־מלכות מלכא ובנוהי׃
כד. ולכם מהודעין די כל־כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם׃
כה. ואנת עזרא כחכמת אלהך די־בידך מני שפטין ודינין די־להון [כ= דאנין] [ק= דאינין] לכל־עמה די בעבר נהרה לכל־ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון׃
כו. וכל־די־לא להוא עבד דתא די־אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן [כ= לשרשו] [ק= לשרשי] הן־לענש נכסין ולאסורין׃ ף
כז. ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את־בית יהוה אשר בירושלם׃
כח. ועלי הטה־חסד לפני המלך ויועציו ולכל־שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד־יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי׃ ף
| 
