א. משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃
ב. עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד׃
ג. ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני־ישראל יהיו נאם יהוה צבאות׃ ס
ד. והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה׃
ה. והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים׃
ו. ונשאר־בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם־יהוה אלהי ישראל׃ ס
ז. ביום ההוא ישעה האדם על־עשהו ועיניו אל־קדוש ישראל תראינה׃
ח. ולא ישעה אל־המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃
ט. ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃
י. כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על־כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו׃
יא. ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃ ס
יב. הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון׃
יג. לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני־רוח וכגלגל לפני סופה׃
יד. לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃ ס
| 
