א. יהוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן׃
ב. כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה׃
ג. על־כן יכבדוך עם־עז קרית גוים עריצים ייראוך׃
ד. כי־היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר־לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר׃
ה. כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה׃ ף
ו. ועשה יהוה צבאות לכל־העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים׃
ז. ובלע בהר הזה פני־הלוט הלוט על־כל־העמים והמסכה הנסוכה על־כל־הגוים׃
ח. בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל־פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל־הארץ כי יהוה דבר׃ ף
ט. ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו׃
י. כי־תנוח יד־יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן [כ= במי] [ק= במו] מדמנה׃
יא. ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו׃
יב. ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד־עפר׃ ס
| 
