א. בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן־אמוץ הנביא ויאמר אליו כה־אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃
ב. ויסב חזקיהו פניו אל־הקיר ויתפלל אל־יהוה׃
ג. ויאמר אנה יהוה זכר־נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃ ס
ד. ויהי דבר־יהוה אל־ישעיהו לאמר׃
ה. הלוך ואמרת אל־חזקיהו כה־אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את־תפלתך ראיתי את־דמעתך הנני יוסף על־ימיך חמש עשרה שנה׃
ו. ומכף מלך־אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על־העיר הזאת׃
ז. וזה־לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את־הדבר הזה אשר דבר׃
ח. הנני משיב את־צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה׃ ס
ט. מכתב לחזקיהו מלך־יהודה בחלתו ויחי מחליו׃
י. אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃
יא. אמרתי לא־אראה יה יה בארץ החיים לא־אביט אדם עוד עם־יושבי חדל׃
יב. דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד־לילה תשלימני׃
יג. שויתי עד־בקר כארי כן ישבר כל־עצמותי מיום עד־לילה תשלימני׃
יד. כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה־לי ערבני׃
טו. מה־אדבר ואמר־לי והוא עשה אדדה כל־שנותי על־מר נפשי׃
טז. אדני עליהם יחיו ולכל־בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃
יז. הנה לשלום מר־לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל־חטאי׃
יח. כי לא שאול תודך מות יהללך לא־ישברו יורדי־בור אל־אמתך׃
יט. חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל־אמתך׃
כ. יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל־ימי חיינו על־בית יהוה׃
כא. ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על־השחין ויחי׃
כב. ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה׃ ס
| 
