א. ועתה כה־אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל־תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי־אתה׃
ב. כי־תעבר במים אתך־אני ובנהרות לא ישטפוך כי־תלך במו־אש לא תכוה ולהבה לא תבער־בך׃
ג. כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך׃
ד. מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׃
ה. אל־תירא כי אתך־אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך׃
ו. אמר לצפון תני ולתימן אל־תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ׃
ז. כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף־עשיתיו׃
ח. הוציא עם־עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃
ט. כל־הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת׃
י. אתם עדי נאם־יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי־אני הוא לפני לא־נוצר אל ואחרי לא יהיה׃ ס
יא. אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃
יב. אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם־יהוה ואני־אל׃
יג. גם־מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה׃ ס
יד. כה־אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃
טו. אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם׃ ס
טז. כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃
יז. המוציא רכב־וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל־יקומו דעכו כפשתה כבו׃
יח. אל־תזכרו ראשנות וקדמניות אל־תתבננו׃
יט. הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃
כ. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי־נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃
כא. עם־זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃ ס
כב. ולא־אתי קראת יעקב כי־יגעת בי ישראל׃
כג. לא־הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃
כד. לא־קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃ ס
כה. אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃
כו. הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק׃
כז. אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי׃
כח. ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃ ס
| 
