א. שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל־צור חצבתם ואל־מקבת בור נקרתם׃
ב. הביטו אל־אברהם אביכם ואל־שרה תחוללכם כי־אחד קראתיו ואברכהו וארבהו׃ ס
ג. כי־נחם יהוה ציון נחם כל־חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן־יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה׃ ס
ד. הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע׃
ה. קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל־זרעי ייחלון׃
ו. שאו לשמים עיניכם והביטו אל־הארץ מתחת כי־שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו־כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת׃ ס
ז. שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל־תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל־תחתו׃
ח. כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים׃ ס
ט. עורי עורי לבשי־עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את־היא המחצבת רהב מחוללת תנין׃
י. הלוא את־היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי־ים דרך לעבר גאולים׃
יא. ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על־ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה׃ ס
יב. אנכי אנכי הוא מנחםכם מי־את ותיראי מאנוש ימות ומבן־אדם חציר ינתן׃
יג. ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד* כל־היום מפני חמת המציק כאשר כוןן להשחית ואיה חמת המציק׃
יד. מהר צעה להפתח ולא־ימות לשחת ולא יחסר לחמו׃
טו. ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃
טז. ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי־אתה׃ ס
יז. התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את־כוס חמתו את־קבעת כוס התרעלה שתית מצית׃
יח. אין־מנהל לה מכל־בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל־בנים גדלה׃
יט. שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃
כ. בניך עלפו שכבו בראש כל־חוצות כתוא מכמר המלאים חמת־יהוה גערת אלהיך׃
כא. לכן שמעי־נא זאת עניה ושכרת ולא מיין׃ ס
כב. כה־אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את־כוס התרעלה את־קבעת כוס חמתי לא־תוסיפי לשתותה עוד׃
כג. ושמתיה ביד־מוגיך אשר־אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃ ס
| 
