א. עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא־בך עוד ערל וטמא׃
ב. התנערי מעפר קומי שבי ירושלם [כ= התפתחו] [ק= התפתחי] מוסרי צוארך שביה בת־ציון׃ ס
ג. כי־כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו׃
ד. כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד־עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו׃
ה. ועתה [כ= מי] [ק= מה]־לי־פה נאם־יהוה כי־לקח עמי חנם [כ= משלו] [ק= משליו] יהילילו נאם־יהוה ותמיד כל־היום שמי מנאץ׃
ו. לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי־אני־הוא המדבר הנני׃
ז. מה־נאוו על־ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך׃
ח. קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון׃
ט. פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי־נחם יהוה עמו גאל ירושלם׃
י. חשף יהוה את־זרוע קדשו לעיני כל־הגוים וראו כל־אפסי־ארץ את ישועת אלהינו׃ ס
יא. סורו סורו צאו משם טמא אל־תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃
יב. כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי־הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל׃ ס
יג. הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׃
יד. כאשר שממו עליך רבים כן־משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם׃
טו. כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא־ספר להם ראו ואשר לא־שמעו התבוננו׃
| 
