א. ויען צפר הנעמתי ויאמר׃
ב. הרב דברים לא יענה ואם־איש שפתים יצדק׃
ג. בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃
ד. ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃
ה. ואולם מי־יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃
ו. ויגד־לכ* תעלמות חכמה כי־כפלים לתושיה ודע כי־ישה לך אלוה מעונך׃
ז. החקר אלוה תמצא אם עד־תכלית שדי תמצא׃
ח. גבהי שמים מה־תפעל עמקה משאול מה־תדע׃
ט. ארכה מארץ מדה ורחבה מני־ים׃
י. אם־יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃
יא. כי־הוא ידע מתי־שוא וירא־און ולא יתבוןן׃
יב. ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃
יג. אם־אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃
יד. אם־און בידך הרחיקהו ואל־תשכן באהליך עולה׃
טו. כי־אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃
טז. כי־אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃
יז. ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃
יח. ובטחת כי־יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃
יט. ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃
כ. ועיני רשעים תכלינה* ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח־נפש׃ ף
| 
