ב. אמנם כי אתם־עם ועםכם תמות חכמה׃
ג. גם־לי לבב כמוכמ* לא־נפל אנכי םכם ואת־מי־אין כמו־אלה׃
ד. שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃
ה. לפיד בוז לעשתות שאןן נכון למועדי רגל׃
ו. ישליו אהלים לשדדימ* ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃
ז. ואולם שאל־נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד־לך׃
ח. או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃
ט. מי לא־ידע בכל־אלה כי יד־יהוה עשתה זאת׃
י. אשר בידו נפש כל־חי ורוח כל־בשר־איש׃
יא. הלא־אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם־לו׃
יב. בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃
יג. עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃
יד. הן יהרוס ולא יבנה יסגר על־איש ולא יפתח׃
טו. הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃
טז. עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃
יז. מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃
יח. מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃
יט. מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃
כ. מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃
כא. שופך בוז על־נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃
כב. מגלה עמקות מני־חשך ויצא לאור צלמות׃
כג. משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃
כד. מסיר לב ראשי עם־הארץ ויתעם בתהו לא־דרך׃
כה. ימששו־חשך ולא־אור ויתעם כשכור׃
| 
