א. ויען יהוה את־איוב ויאמר׃
ב. הרב עם־שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃ ף
ג. ויען איוב את־יהוה ויאמר׃
ד. הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו־פי׃
ה. אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף׃ ף
ו. ויען־יהוה את־איוב [כ= מנם] [ק= מן] [כ= סערה] [ק= סערה] ויאמר׃
ז. אזר־נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃
ח. האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃
ט. ואם־זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃
י. עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃
יא. הפץ עברות אפך וראה כל־גאה והשפילהו׃
יב. ראה כל־גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃
יג. טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃
יד. וגם־אני אודך כי־תושע לך ימינך׃
טו. הנה־נא בהמות אשר־עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃
טז. הנה־נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃
יז. יחפץ זנבו כמו־ארז גידי [כ= פחדו] [ק= פחדיו] ישרגו׃
יח. עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל׃
יט. הוא ראשית דרכי־אל העשו* יגש חרבו׃
כ. כי־בול* הרים ישאו־לו וכל־חית השדה ישחקו־שם׃
כא. תחת־צאלימ* ישכב בסתר קנה ובצה׃
כב. יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי־נחל׃
כג. הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי־יגיח ירדן אל־פיהו׃
כד. בעיניו יקחנו במוקשים ינקב־אף׃
כה. תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃
כו. התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃
כז. הירבה אליך תחנונים אם־ידבר אליך רכות׃
כח. היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃
כט. התשחק־בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃
ל. יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃
לא. התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃
לב. שים־עליו כפך זכר מלחמה אל־תוסף׃
| 
