א. הלא־צבא לאנוש [כ= על] [ק= עלי]־ארץ וכימי שכיר ימיו׃
ב. כעבד ישאף־צל וכשכיר יקוה פעלו׃
ג. כן הנחלתי לי ירחי־שוא ולילות עמל מנו־לי׃
ד. אם־שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד־ערב ושבעתי נדדים עדי־נשף׃
ה. לבש בשרי רמה [כ= וגיש] [ק= וגוש] עפר עורי רגע וימאס׃
ו. ימי קלו מני־ארג ויכלו באפס תקוה׃
ז. זכר כי־רוח חיי לא־תשוב עיני לראות טוב׃
ח. לא־תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃
ט. כלה עןן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃
י. לא־ישוב עוד לביתו ולא־יכירנו עוד מקמו׃
יא. גם־אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃
יב. הים־אני אם־תנין כי־תשים עלי משמר׃
יג. כי־אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃
יד. וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃
טו. ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃
טז. מאסתי לא־לעלם אחיה חדל ממני כי־הבל ימי׃
יז. מה־אנוש כי תגדלנו וכי־תשית אליו לבך׃
יח. ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃
יט. כמה לא־תשעה ממני לא־תרפני עד־בלעי רקי׃
כ. חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃
כא. ומה לא־תשא פשעי ותעביר את־עוני כי־עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃ ף
| 
