ב. אמנם ידעתי כי־כן ומה־יצדק אנוש עם־אל׃
ג. אם־יחפץ לריב עמו לא־יעננו אחת מני־אלף׃
ד. חכם לבב ואמיץ כח מי־הקשה אליו וישלם׃
ה. המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃
ו. המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
ז. האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃
ח. נטה שמים לבדו ודורך על־במתי ים׃
ט. עשה־עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃
י. עשה גדלות עד־אין חקר ונפלאות עד־אין מספר׃
יא. הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא־אבין לו׃
יב. הן יחתף מי ישיבנו מי־יאמר אליו מה־תעשה׃
יג. אלוה לא־ישיב אפו [כ= תחתו] [ק= תחתיו] שחחו עזרי רהב׃
יד. אף כי־אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃
טו. אשר אם־צדקתי לא אענה למשפטי אתחןן׃
טז. אם־קראתי ויענני לא־אאמין כי־יאזין קולי׃
יז. אשר־בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃
יח. לא־יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃
יט. אם־לכח אמיץ הנה ואם־למשפט מי יועידני׃
כ. אם־אצדק פי ירשיעני תם־אני ויעקשני׃
כא. תם־אני לא־אדע נפשי אמאס חיי׃
כב. אחת היא על־כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃
כג. אם־שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃
כד. ארץ נתנה ביד־רשע פני־שפטיה יכסה אם־לא אפוא מי־הוא׃
כה. וימי קלו מני־רץ ברחו לא־ראו טובה׃
כו. חלפו עם־אניות אבה כנשר יטוש עלי־אכל׃
כז. אם־אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃
כח. יגרתי כל־עצבתי ידעתי כי־לא תנקני׃
כט. אנכי ארשע למה־זה הבל איגע׃
ל. אם־התרחצתי [כ= במו] [ק= במי]־שלג והזכותי בבר כפי׃
לא. אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃
לב. כי־לא־איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃
לג. לא יש־בינינו מוכיח ישת ידו על־שנינו׃
לד. יסר מעלי שבטו ואמתו אל־תבעתני׃
לה. אדברה ולא איראנו כי לא־כן אנכי עמדי׃
| 
