א. ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת׃
ב. וימכרם יהוה ביד יבין מלך־כנען אשר מלך בחצור ושר־צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים׃
ג. ויצעקו בני־ישראל אל־יהוה כי תשע מאות רכב־ברזל לו והוא לחץ את־בני ישראל בחזקה עשרים שנה׃ ס
ד. ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את־ישראל בעת ההיא׃
ה. והיא יושבת תחת־תמר דבורה בין הרמה ובין בית־אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט׃
ו. ותשלח ותקרא לברק בן־אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי־ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון׃
ז. ומשכתי אליך אל־נחל קישון את־סיסרא שר־צבא יבין ואת־רכבו ואת־המונו ונתתיהו בידך׃
ח. ויאמר אליה ברק אם־תלכי עמי והלכתי ואם־לא תלכי עמי לא אלך׃
ט. ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על־הדרך אשר אתה הולך כי ביד־אשה ימכר יהוה את־סיסרא ותקם דבורה ותלך עם־ברק קדשה׃
י. ויזעק ברק את־זבולן ואת־נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה׃
יא. וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד־אלון [כ= בצענים] [ק= בצעננים] אשר את־קדש׃
יב. ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן־אבינעם הר־תבור׃ ס
יג. ויזעק סיסרא את־כל־רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת־כל־העם אשר אתו מחרשת הגוים אל־נחל קישון׃
יד. ותאמר דברה אל־ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את־סיסרא בידך הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו׃
טו. ויהם יהוה את־סיסרא ואת־כל־הרכב ואת־כל־המחנה לפי־חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו׃
טז. וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל־מחנה סיסרא לפי־חרב לא נשאר עד־אחד׃
יז. וסיסרא נס ברגליו אל־אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך־חצור ובין בית חבר הקיני׃
יח. ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל־תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה׃
יט. ויאמר אליה השקיני־נא מעט־מים כי צמאתי ותפתח את־נאוד החלב ותשקהו ותכסהו׃
כ. ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם־איש יבוא ושאלך ואמר היש־פה איש ואמרת אין׃
כא. ותקח יעל אשת־חבר את־יתד האהל ותשם את־המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את־היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא־נרדם ויעף וימת׃
כב. והנה ברק רדף את־סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את־האיש אשר־אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו׃
כג. ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך־כנען לפני בני ישראל׃
כד. ותלך יד בני־ישראל הלוך וקשה על יבין מלך־כנען עד אשר הכריתו את יבין מלך־כנען׃ ף
| 
