א. הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף׃
ב. קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה׃
ג. פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה [כ= יכשלו] [ק= וכשלו] בגויתם׃
ד. מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה׃
ה. הנני אליך נאם יהוה צבאות וגליתי שוליך על־פניך והראיתי גוים מערך וממלכות קלונך׃
ו. והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ושמתיך כראי׃
ז. והיה כל־ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך׃
ח. התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה אשר־חיל ים מים חומתה׃
ט. כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך׃
י. גם־היא לגלה הלכה בשבי גם עלליה ירטשו בראש כל־חוצות ועל־נכבדיה ידו גורל וכל־גדוליה רתקו בזקים׃
יא. גם־את תשכרי תהי נעלמה גם־את תבקשי מעוז מאויב׃
יב. כל־מבצריך תאנים עם־בכורים אם־ינועו ונפלו על־פי אוכל׃
יג. הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך׃
יד. מי מצור שאבי־לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן׃
טו. שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה׃
טז. הרבית רכליך מכוכבי השמים ילק פשט ויעף׃
יז. מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא־נודע מקומו אים׃
יח. נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על־ההרים ואין מקבץ׃
יט. אין־כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך כי על־מי לא־עברה רעתך תמיד׃
| 
