א. ובכל־זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו׃
ב. ועל החתומים נחמיה התרשתא בן־חכליה וצדקיה׃
ט. מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים׃ ס
י. והלוים וישוע בן־אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל׃
יא. ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חןן׃
טו. ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני׃
כ. חריף ענתות [כ= נובי] [ק= ניבי]׃
כט. ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל־הנבדל מעמי הארצות אל־תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין׃
ל. מחזיקים על־אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד־האלהים ולשמור ולעשות את־כל־מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו׃
לא. ואשר לא־נתן בנתינו לעמי הארץ ואת־בנתיהם לא נקח לבנינו׃
לב. ועמי הארץ המביאים את־המקחות וכל־שבר ביום השבת למכור לא־נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את־השנה השביעית ומשא כל־יד׃
לג. והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלשית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו׃
לד. ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על־ישראל וכל מלאכת בית־אלהינו׃ ס
לה. והגורלות הפלנו על־קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית־אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על־מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה׃
לו. ולהביא את־בכורי אדמתנו ובכורי כל־פרי כל־עץ שנה בשנה לבית יהוה׃
לז. ואת־בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת־בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו׃
לח. ואת־ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל־עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל־לשכות בית־אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו׃
לט. והיה הכהן בן־אהרן עם־הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את־מעשר המעשר לבית אלהינו אל־הלשכות לבית האוצר׃
מ. כי אל־הלשכות יביאו בני־ישראל ובני הלוי את־תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את־בית אלהינו׃
| 
