א. ותדבר מרים ואהרן במשה על־אדות האשה הכשית אשר לקח כי־אשה כשית לקח׃
ב. ויאמרו הרק אך־במשה דבר יהוה הלא גם־בנו דבר וישמע יהוה׃
ג. והאיש משה [כ= ענו] [ק= עניו] מאד מכל האדם אשר על־פני האדמה׃ ס
ד. ויאמר יהוה פתאם אל־משה ואל־אהרן ואל־מרים צאו שלשתכם אל־אהל מועד ויצאו שלשתם׃
ה. וירד יהוה בעמוד עןן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃
ו. ויאמר שמעו־נא דברי אם־יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר־בו׃
ז. לא־כן עבדי משה בכל־ביתי נאמן הוא׃
ח. פה אל־פה אדבר־בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃
י. והעןן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל־מרים והנה מצרעת׃
יא. ויאמר אהרן אל־משה בי אדני אל־נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃
יב. אל־נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃
יג. ויצעק משה אל־יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ ף
יד. ויאמר יהוה אל־משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃
טו. ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד־האסף מרים׃
טז. ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ ף
| 
