א. ויבאו בני־ישראל כל־העדה מדבר־צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם׃
ב. ולא־היה מים לעדה ויקהלו על־משה ועל־אהרן׃
ג. וירב העם עם־משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃
ד. ולמה הבאתם את־קהל יהוה אל־המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו׃
ה. ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל־המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות׃
ו. ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל־פתח אהל מועד ויפלו על־פניהם וירא כבוד־יהוה אליהם׃ ף
ז. וידבר יהוה אל־משה לאמר׃
ח. קח את־המטה והקהל את־העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל־הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן־הסלע והשקית את־העדה ואת־בעירם׃
ט. ויקח משה את־המטה מלפני יהוה כאשר צוהו׃
י. ויקהלו משה ואהרן את־הקהל אל־פני הסלע ויאמר להם שמעו־נא המרים המן־הסלע הזה נוציא לכם מים׃
יא. וירם משה את־ידו ויך את־הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃ ס
יב. ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן יען לא־האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את־הקהל הזה אל־הארץ אשר־נתתי להם׃
יג. המה מי מריבה אשר־רבו בני־ישראל את־יהוה ויקדש בם׃ ס
יד. וישלח משה מלאכים מקדש אל־מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל־התלאה אשר מצאתנו׃
טו. וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃
טז. ונצעק אל־יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃
יז. נעברה־נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר־נעבר גבולך׃
יח. ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן־בחרב אצא לקראתך׃
יט. ויאמרו אליו בני־ישראל במסלה נעלה ואם־מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין־דבר ברגלי אעברה׃
כ. ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃
כא. וימאן אדום נתן את־ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃ ף
כב. ויסעו מקדש ויבאו בני־ישראל כל־העדה הר ההר׃
כג. ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן בהר ההר על־גבול ארץ־אדום לאמר׃
כד. יאסף אהרן אל־עמיו כי לא יבא אל־הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר־מריתם את־פי למי מריבה׃
כה. קח את־אהרן ואת־אלעזר בנו והעל אתם הר ההר׃
כו. והפשט את־אהרן את־בגדיו והלבשתם את־אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם׃
כז. ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל־הר ההר לעיני כל־העדה׃
כח. ויפשט משה את־אהרן את־בגדיו וילבש אתם את־אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן־ההר׃
כט. ויראו כל־העדה כי גוע אהרן ויבכו את־אהרן שלשים יום כל בית ישראל׃ ס
| 
