א. ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃
ב. ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃
ג. ויאמר בלעם לבלק התיצב על־עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה־יראני והגדתי לך וילך שפי׃
ד. ויקר אלהים אל־בלעם ויאמר אליו את־שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃
ה. וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל־בלק וכה תדבר׃
ו. וישב אליו והנה נצב על־עלתו הוא וכל־שרי מואב׃
ז. וישא משלו ויאמר מן־ארם ינחני בלק מלך־מואב מהררי־קדם לכה ארה־לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃
ח. מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃
ט. כי־מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן־עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃
י. מי מנה עפר יעקב ומספר את־רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃
יא. ויאמר בלק אל־בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃
יב. ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃
יג. ויאמר אליו בלק [כ= לך]־נא [ק= לכה] אתי אל־מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו־לי משם׃
יד. ויקחהו שדה צפים אל־ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃
טו. ויאמר אל־בלק התיצב כה על־עלתך ואנכי אקרה כה׃
טז. ויקר יהוה אל־בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל־בלק וכה תדבר׃
יז. ויבא אליו והנו נצב על־עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה־דבר יהוה׃
יח. וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃
יט. לא איש אל ויכזב ובן־אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃
כ. הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃
כא. לא־הביט און ביעקב ולא־ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃
כב. אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃
כג. כי לא־נחש ביעקב ולא־קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה־פעל אל׃
כד. הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישתה׃
כה. ויאמר בלק אל־בלעם גם־קב לא תקבנו גם־ברך לא תברכנו׃
כו. ויען בלעם ויאמר אל־בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר־ידבר יהוה אתו אעשה׃
כז. ויאמר בלק אל־בלעם לכה־נא אקחך אל־מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃
כח. ויקח בלק את־בלעם ראש הפעור הנשקף על־פני הישימן׃
כט. ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃
ל. ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃
| 
