במדבר, Chapter 6 ו

א. וידבר יהוה אל־משה לאמר׃    ב. דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש או־אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה׃    ג. מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל־משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃    ד. כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד־זג לא יאכל׃    ה. כל־ימי נדר נזרו תער לא־יעבר על־ראשו עד־מלאת היםם אשר־יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו׃    ו. כל־ימי הזירו ליהוה על־נפש מת לא יבא׃    ז. לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא־יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על־ראשו׃    ח. כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃    ט. וכי־ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו׃    י. וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל־הכהן אל־פתח אהל מועד׃    יא. ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על־הנפש וקדש את־ראשו ביום ההוא׃    יב. והזיר ליהוה את־ימי נזרו והביא כבש בן־שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו׃    יג. וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל־פתח אהל מועד׃    יד. והקריב את־קרבנו ליהוה כבש בן־שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת־שנתה תמימה לחטאת ואיל־אחד תמים לשלמים׃    טו. וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם׃    טז. והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את־חטאתו ואת־עלתו׃    יז. ואת־האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את־מנחתו ואת־נסכו׃    יח. וגלח הנזיר פתח אהל מועד את־ראש נזרו ולקח את־שער ראש נזרו ונתן על־האש אשר־תחת זבח השלמים׃    יט. ולקח הכהן את־הזרע בשלה מן־האיל וחלת מצה אחת מן־הסל ורקיק מצה אחד ונתן על־כפי הנזיר אחר התגלחו את־נזרו׃    כ. והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין׃    כא. זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על־נזרו מלבד אשר־תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו׃ ף    כב. וידבר יהוה אל־משה לאמר׃    כג. דבר אל־אהרן ואל־בניו לאמר כה תברכו את־בני ישראל אמור להם׃ ס    כד. יברךך יהוה וישמרך׃ ס    כה. יאר יהוה פניו אליך ויחנך׃ ס    כו. ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום׃ ס    כז. ושמו את־שמי על־בני ישראל ואני אברכם׃ ף