א. טוב פת חרבה ושלוה־בה מבית מלא זבחי־ריב׃
ב. עבד־משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃
ג. מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃
ד. מרע מקשיב על־שפת־און שקר מזין על־לשון הות׃
ה. לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃
ו. עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃
ז. לא־נאוה לנבל שפת־יתר אף כי־לנדיב שפת־שקר׃
ח. אבן־חן השחד בעיני בעליו אל־כל־אשר יפנה ישכיל׃
ט. מכסה־פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃
י. תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃
יא. אך־מרי יבקש־רע ומלאך אכזרי ישלח־בו׃
יב. פגוש דב שכול באיש ואל־כסיל באולתו׃
יג. משיב רעה תחת טובה לא־[כ= תמיש] [ק= תמוש] רעה מביתו׃
יד. פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב* נטוש׃
טו. מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם־שניהם׃
טז. למה־זה מחיר ביד־כסיל לקנות חכמה ולב־אין׃
יז. בכל־עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃
יח. אדם חסר־לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃
יט. אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש־שבר׃
כ. עקש־לב לא ימצא־טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃
כא. ילד כסיל לתוגה לו ולא־ישמח אבי נבל׃
כב. לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש־גרם׃
כג. שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃
כד. את־פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה־ארץ׃
כה. כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃
כו. גם ענוש לצדיק לא־טוב להכות נדיבים על־ישר׃
כז. חושך אמריו יודע דעת [כ= וקר] [ק= יקר]־רוח איש תבונה׃
כח. גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃
| 
