א. הלא־חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃
ב. בראש־מרומים עלי־דרך בית נתיבות נצבה׃
ג. ליד־שערים לפי־קרת מבוא פתחים תרנה׃
ד. אליכם אישים אקרא וקולי אל־בני אדם׃
ה. הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃
ו. שמעו כי־נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים׃
ז. כי־אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃
ח. בצדק כל־אמרי־פי אין בהם נפתל ועקש׃
ט. כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃
י. קחו־מוסרי ואל־כסף ודעת מחרוץ נבחר׃
יא. כי־טובה חכמה מפנינים וכל־חפצים לא ישוו־בה׃
יב. אני־חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃
יג. יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃
יד. לי־עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃
טו. בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃
טז. בי שרים ישרו ונדיבים כל־שפטי צדק׃
יז. אני [כ= אהביה] [ק= אהבי] אהב ומשחרי ימצאנני׃
יח. עשר־וכבוד אתי הון עתק וצדקה׃
יט. טוב פריי מחרוץ ומפז* ותבואתי מכסף נבחר׃
כ. בארח־צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט׃
כא. להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׃ ף
כב. יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׃
כג. מעולם נסכתי מראש מקדמי־ארץ׃
כד. באין־תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי־מים׃
כה. בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃
כו. עד־לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל׃
כז. בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על־פני תהום׃
כח. באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃
כט. בשומו לים חקו ומים לא יעברו־פיו בחוקו מוסדי ארץ׃
ל. ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל־עת׃
לא. משחקת בתבל ארצו ושעשעי את־בני אדם׃ ף
לב. ועתה בנים שמעו־לי ואשרי דרכי ישמרו׃
לג. שמעו מוסר וחכמו ואל־תפרעו׃
לד. אשרי אדם שמע לי לשקד על־דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי׃
לה. כי מצאי [כ= מצאי] [ק= מצא] חיים ויפק רצון מיהוה׃
לו. וחטאי חמס נפשו כל־משנאי אהבו מות׃ ף
| 
