א. למנצח עלמות לבן מזמור לדוד׃
ב. אודה יהוה בכל־לבי אספרה כל־נפלאותיך׃
ג. אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון׃
ד. בשוב־אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך׃
ה. כי־עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק׃
ו. גערת גוים אבדת רשע שםם מחית לעולם ועד׃
ז. האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה׃
ח. ויהוה לעולם ישב כוןן למשפט כסאו׃
ט. והוא ישפט־תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃
י. ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה׃
יא. ויבטחו בך יודעי שמך כי לא־עזבת דרשיך יהוה׃
יב. זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו׃
יג. כי־דרש דמים אותם זכר לא־שכח צעקת [כ= עניים] [ק= ענוים]׃
יד. חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות׃
טו. למען אספרה כל־תהלתיך בשערי בת־ציון אגילה בישועתך׃
טז. טבעו גוים בשחת עשו ברשת־זו טמנו נלכדה רגלם׃
יז. נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃
יח. ישובו רשעים לשאולה כל־גוים שכחי אלהים׃
יט. כי לא לנצח ישכח אביון תקות [כ= ענוים] [ק= עניים] תאבד לעד׃
כ. קומה יהוה אל־יעז אנוש ישפטו גוים על־פניך׃
כא. שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה׃
| 
