א. א כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ
ב. ב ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו
ג. ג והילילו שירות היכל ביום ההוא--נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס {פ}
ד. ד שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ
ה. ה לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה
ו. ו לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר
ז. ז נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם
ח. ח העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים {פ}
ט. ט והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור
י. י והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר {פ}
יא. יא הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים--כי אם לשמע את דברי יהוה
יב. יב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו
יג. יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים--בצמא
יד. יד הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד {ס}
| 
