חבקוק, Chapter 2 ב

א. א על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי    ב. ב ויענני יהוה ויאמר כתב חזון ובאר על הלחות--למען ירוץ קורא בו    ג. ג כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו--כי בא יבא לא יאחר    ד. ד הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה  {ס}    ה. ה ואף כי היין בגד גבר יהיר ולא ינוה  אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים    ו. ו הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו--עד מתי ומכביד עליו עבטיט    ז. ז הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו    ח. ח כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה  {פ}    ט. ט הוי בצע בצע רע--לביתו  לשום במרום קנו להנצל מכף רע    י. י יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך    יא. יא כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה  {פ}    יב. יב הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה    יג. יג הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו    יד. יד כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים  {פ}    טו. טו הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר--למען הביט על מעוריהם    טז. טז שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך    יז. יז כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה    יח. יח מה הועיל פסל כי פסלו יצרו--מסכה ומורה שקר  כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים  {ס}    יט. יט הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה--הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו    כ. כ ויהוה בהיכל קדשו  הס מפניו כל הארץ  {ס}